המאמר יעסוק במיצג סיפורה של שפחה וכיצד הוא מתכתב עם מות הסוציאליזם הישראלי, התאיינותו של הפנקס האדום  ושלטון האוליגרכיה הDeep State-. השסע והקיטוב בעם עקב מחלוקות אידיאולוגיות מצמיח שיח אלים בנושאי פוליטיקה ואקטואליה בחברה הישראלית. שיח זה  בא לידי ביטוי בעיקר ברשתות החברתיות ואביא לכך כמה דוגמאות, בינן אף את חטאיי אני מעלה כאן.

לאחרונה נפוצה במחוזותינו התופעה ההזויה הזו שנשות החברה הגבוהה, העשירון העליון, גב' ליהי לפיד, אושיית חברה ומשפיענית דעת קהל מטעם ארגון הנשים אורקה או קניינית אופנה בעלת ממון מארגון האלטרנטיבה, מופיעות בתמונת פורטרט גדולה ומרשימה מתחת לפוסט הגיגים מייגע, רגיש, מרטיט  ומכמיר לב. הן לבושות בתחפושת מתוך ספרה של מרגרט אטווד, " סיפורה של שפחה" או בחולצה אדומה, או בליווי כרזה אגרסיבית עם אגרוף שחור של תנועת הפנתרים  השחורים או תנועת השחורים באמריקה.

אחד הפוסטים הראשונים שקראתי הוא של הקבוצה המעלה חדשות לבקרים את מייצג סיפורה של שפחה. סיפורה של שפחה המיצג שבנות העשירון העליון בחרו להשתתף בו כמחאה נגד הרפורמה המשפטית הוא, קרוב לוודאי, המצאה של גבר, פרסומאי, משווק המחאה העושה הון על הגב של נשים שוטות. גבר יהיר שלקח דמות מהספר הבדיוני של מרגרט  אטווד, המתאר עולם דיסטופי בו חלק מנשות המנהיגים בדיקטטורה הפכו לעקרות וישנן קסטות של נשים, חלקן שפחות הלבושות באדום וחובשות  שביס לבן על ראשן והן נלקחות לבתי האצולה הצבאית השולטת במדינת גלעד על-מנת שישתמשו ברחמן ללדת ילדים עבור נשות המנהיגים העקרות. בטקס אלים ודוחה הן מוחזקות בחיק האישה ונאנסות על -ידי הבעל המנהיג בסיטואציה מינית משפילה ואלימה. עד כאן העובדות על הספר והמיצג.